כללי
עריכת הצוואה הינה נושא אישי ורגיש ביותר בו מצווה האדם את אשר ייעשה ברכושו לאחר פטירתו.
יש בצוואה צד פורמלי בדרך עשיית הצוואה וצד מהותי של ביטוי מלא וברור לרצונו של המצווה.
אנו עדים בשנים האחרונות לעלייה משמעותית בערעורים באשר לתקפות צוואה בעילות שונות, מחמת אי כשירות המצווה, פגמים בצורת הצוואה, השפעה בלתי הוגנת, מעורבות נהנה מן הצוואה בעריכתה וכן ערעורים באשר לפירוש דברי המצווה.
מצב דברים זה מחייב היערכות נכונה והקפדה על הליך עריכת הצוואה ותוכנה.
יצוין כי במקרה של היעדר צוואה או פסילת הצוואה, יחול ההסדר של ירושה על פי דין.
אף כי ניתן לבטל ולשנות את הצוואה, יש להחלטת המצווה בד"כ משמעות ארוכת טווח ולעתים לא ניתן לשנותה (צוואה הדדית בין בני זוג).
לגבי המצווים, הורים לדוגמא, לעתים מדובר במצב אישי וכלכלי שונה של היורשים, לעתים יש בהם קטין או אדם קשיש או נכה - מצבים המחייבים התייחסות (הגנה) מיוחדת.
התייחסות המצווים לצוואה הינה אינדיבידואלית. יש הרואים בה מכשיר לחלוקה, בעיקר טכני, של הרכוש ויש הרואים בצוואה כלי חינוכי המבטא את השקפת העולם בחלוקה ויש הרוצים גם להעניק מימד אישי לזוכים וזאת באמצעות "מנות" - תמונה, תכשיט או ספר מיוחד או התייחסות אישית אחרת.
יש המעדיפים חלוקה שוויונית ויש המעדיפים אני מבקש להדגיש כי מאמר זה מהווה סקירה כללית של הנושא הנדון ואין הוא בגדר חוות דעת או ייעוץ קונקרטי לעריכת צוואה.
צוואה משותפת - הדדית
בצוואה הדדית סטנדרטית, בני זוג מצווים את רכושם זה לזה (יורש א') ועם מות השני יועבר הרכוש - העיזבון לילדי בני הזוג (יורש ב').
בצוואה ההדדית העיקרון הינו יסוד ההסתמכות, בכך שההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על ההסדרים שקבע המצווה השני והם לא היו נערכים ללא ההדדיות כאמור.
הירושה בצוואה ההדדית הינה בגדר "יורש אחר יורש".
עד להגעת הרכוש ליורש ב' (הילדים כדוגמא) קיימת "תקופת ביניים" בה יורש א' (בן/בת הזוג בדוגמא) הינו הבעלים של הרכוש והוא רשאי לנהוג ברכוש מנהג בעלים, כולל להעבירו לכל אדם ואפילו לכלותו. יורש ב' יירש רק "מה ששייר" יורש א'.
בפסיקה נקבע כי רוח הצוואה של "יורש אחר יורש" או הצוואה ההדדית היא אמנם כזו שיורש א' ישמור על הנכסים במידת האפשר להנאתו של יורש ב' ולא יחסלם, אך זו רק חובה מוסרית שאין בצידה חובה משפטית. כדי ליצור חובה משפטית יש להוכיח כוונה להגביל את זכות השימוש והקניין של יורש א' ע"י קביעת תנאים והוראות המגבילים את זכות השימוש והקניין של יורש א' כדי שאכן יורש ב' יוכל להנות מן הרכוש.
בנושא ביטול הצוואה על ידי אחד מבני הזוג קיימת בחוק הירושה אבחנה בין ביטול צוואה
קופת גמל, ביטוח חיים, פנסיה וקרן השתלמות - אינם חלק מן העיזבון
סכומים המשתלמים עקב המוות על פי חוזה ביטוח, פנסיה, קופת תגמולים או קרן השתלמות או ע"פ עילה דומה - אינם כלולים בנכסי העיזבון, זולת אם הותנה במפורש שהם מגיעים לעיזבון.
כספים אלו שבמהותם הינם חלק ממענק הביטחון הסוציאלי, ישולמו למוטבים שקבע המבוטח או חבר הקופה עם הצגת תעודת פטירה ובהתאם להוראות נוספות של הגורם המבטח/הקופה ולא בהתאם לקבוע בצוואה.
בעל הזכות - העמית רשאי להודיע בחייו לחברת הביטוח, לקופת הגמל, הפנסיה וכו' על שינוי המוטב, כדי שהכספים ישולמו מן הקופה למוטב החדש כנכסים שמחוץ לעיזבון.
קיימת מחלוקת בפסיקה ובספרות המשפטית, האם ניתן לשנות את שם המוטב בצוואה או לקבוע הוראה בצוואה כי כל הסכומים האלה של חוזה הביטוח, קופת פנסיה, קופת גמל וכד' כן יהוו חלק מן העיזבון.
יש לקחת בחשבון כי במקרים רבים ציון המוטבים בקופות הנ"ל נעשה עם פתיחת הקופות והחלטה זו איננה רלבנטית במועד המימוש לאחר שנים רבות. ההמלצה הינה לפיכך לדאוג לרישום עדכני של המוטבים בכל הקופות הנ"ל ולא להסתמך על הוראה בצוואה.
חשבון בנק משותף
יודגש כי מדובר בחשבון בנק משותף של בני זוג או של הורה עם ילדו ואין מדובר בהרשאה לפעול בחשבון באמצעות יפוי כח שנותן אדם לבן זוגו או לילדו, אשר תוקפו פג עם פטירת נותן יפוי הכח.
במקרה כזה הבנק מבקש כי השותפים לחשבון יחתמו על טופס הכולל סעיף "היוותרות בחיים" (קרוי לעתים סעיף "אריכות ימים"), לפיו מוקנית לשותף לחשבון שיוותר בחיים הזכות לבצע פעולות בחשבון, וליורשים של השותף לחשבון שנפטר, לא תהיה זכות כלשהי לפעול בחשבון.
בעניין זה יש להפריד בין היחסים שבין הבנק לבין הבעלים בחשבון, לעומת היחסים בין בעלי
חזקה זו תופסת בחשבון בנק שנפתח מלכתחילה במשותף ולא במקרה שהשותף צורף לחשבון כבעלים
בשלב מאוחר לאחר הפתיחה. עם זאת תיתכן הטענה כי הצירוף מעיד על כוונה לתת לשותף המצטרף מתנה של מחצית החשבון באופן מיידי, אך על הטוען כך הנטל להוכיח שזו הייתה הכוונה.
באשר להתנהלות מול הבנק, המדיניות העכשווית בבנקים איננה אחידה וקיימות גישות שונות גם כאשר נחתם טופס "היוותרות בחיים" ("אריכות ימים").
קרן נאמנות (הקדש) בצוואה
מטרת קרן הנאמנות הינה להקדיש נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת.
כך למשל ניתן לקבוע כי שכר דירה או דיבידנדים של מניות יועברו לילדים או לצד שלישי אחר (הנהנים) מדי חודש בחודשו עד גיל מסוים או מועד קבוע אחר, או כי הנכסים עצמם (דירה, מניות חברה, תכשיט וכד') יועברו לבעלות הנהנה במועדים ובתנאים שנקבעו מראש, הכל בהתאם לכללים ותנאים שהותוו מראש בכתב הנאמנות (כתב ההקדש).
במקרים רבים מטרת הנאמנות הינה בדאגה לקטינים או לתמיכה בבן משפחה עם צרכים מיוחדים.
ניתן להקים את הקרן - ההקדש במסגרת הוראות הצוואה כאשר המצווה - המוריש הינו יוצר הקרן (קיימת כמובן נאמנות בחיים ולא נאמנות במסגרת צוואה, אך היא איננה מעניין סקירה זו).
הנאמנות יכולה להיות גלויה או נסתרת.
היתרון בהקמת קרן-הקדש, הינו בכך שהכספים או הנכסים שהוקצו לנאמנות אינם חלק מן העיזבון (יצאו מן העיזבון) ולפיכך אין הגבלה במספר היורשים בשרשרת הירושה ונקבעים תנאים מראש לשימוש בכספים ונכסי הירושה באשר לכל יורש או חוליה בשרשרת היורשים (פיתרון לחשש שהיורש הראשון יחסל את כספי/נכסי הירושה).
מימוש/ביצוע ההוראות נעשה ע"י הנאמן - אדם או חברה בע"מ אשר נקבע בד"כ ע"י יוצר
הכותב בעל משרד עורכי דין בשוהם המתמחה בתחום הנדל"ן, ירושות וצוואות, כינוסים
בעל הזכות - העמית רשאי להודיע בחייו לחברת הביטוח, לקופת הגמל, הפנסיה וכו'על שינוי המוטב, כדי שהכספים ישולמו מן הקופה למוטב החדש כנכסים שמחוץ לעיזבון.
קיימת מחלוקת בפסיקה ובספרות המשפטית, האם ניתן לשנות את שם המוטב בצוואה אולקבוע הוראה בצוואה כי כל הסכומים האלה של חוזה הביטוח, קופת פנסיה, קופת גמל וכד'כן יהוו חלק מן העיזבון.
יש לקחת בחשבון כי במקרים רבים ציון המוטבים בקופות הנ"ל נעשה עם פתיחתהקופות והחלטה זו איננה רלבנטית במועד המימוש לאחר שנים רבות. ההמלצה הינה לפיכךלדאוג לרישום עדכני של המוטבים בכל הקופות הנ"ל ולא להסתמך על הוראה בצוואה.
הכותב בעל משרד עורכי דין בשוהם המתמחה בתחום הנדל"ן, ירושות וצוואות, כינוסים
